אלדר ברניר  21.11.1964 - 16.10.2008


 

 

 

 

 

 



אלדר נולד ב-21.11.64 בתל אביב, בן בכור להוריו אורה ולואי (שרגא) ברניר.

עד גיל 12, כבן לדיפלומטים התלווה להוריו בשליחויות מטעם משרד החוץ בזאיר, קמבודיה ובלגיה.
לאחר מכן התגורר בקרית אונו עד גיוסו לצבא.

אלדר היה ברוך כישרונות, הוא אהב לצייר ולכתוב, אך מגיל צעיר "אהבות חייו" היו הטניס והמוסיקה,
בעיקר נגינה בגיטרה. כנער השתתף אלדר בתחרויות טניס רבות במסגרתן זכה גם באליפות קרית אונו בטניס.
כבר כנער גילה התעניינות בהדרכת הטניס, ובגיל 17 עבר קורס מדריכי טניס והחל לאמן ילדים במועדון
הטניס בקרית אונו.

בשנת 83' לאחר תום לימודיו בתיכון התגייס לצבא ושירת כלוחם בסיירת "עורב" של גולני,בין השאר
השתתף במלחמת לבנון הראשונה.

לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 86' סיים בהצלחה מרובה קורס "מאמן טניס מוסמך" במכון וינגייט ועבד
כמאמן במרכז הטניס ביפו.

בשנת 88' נטל אלדר פסק זמן מהעיסוק בטניס ונסע לספרד שם חי במשך שנה וחצי, ושם השתלם בתחום
נגינת הגיטרה בסגנון הפלמנקו, סגנון אשר כבש את ליבו למשך שנים רבות.

עם חזרתו מספרד בתחילת שנות התשעים עבד במקביל כמורה לגיטרה, גיטריסט בתחום הפלמנקו וכמאמן
טניס. במשך ארבע שנים שימש מאמן טניס ראשי בקאנטרי נווה שרת בתל-אביב, במועדון הטניס "מכבי רחובות"
ובמרכז הטניסברמת השרון, וצבר ידע מקצועי וניהולי רב.

בשנים אלו התגורר אלדר במושב בארותיים.

בשנת 2005 החליט אלדר לצאת לדרך עצמאית, והקים את בית הספר לטניס כפר טרומן שבמסגרתו למדו
ושיחקו טניס ילדים ומבוגרים כאחד. אט אט רכש מוניטין ופתח מועדוני טניס במושבים נוספים באיזור חבל מודיעין,
במסגרתם לקחו חלק כ 300 ילדים מגיל 4 ועד למבוגרים. שנה לאחר מכן העתיק את מקום מגוריו לכפר דניאל,
על מנת להיות קרוב יותר למושבים בהם פעלו בתי הספר לטניס שהקים.

אלדר זכה להערכה ואהדה רבה מצד מאות ההורים והחניכים בחוגי הטניס על מקצועיותו, מסירותו ויחסו האישי
והחם לכל תלמיד ותלמיד בחוג.

במסגרת בית הספר לטניס שהקים וניהל, הקפיד אלדר להקנות לחניכיו הצעירים ערכים של סובלנות, חברות,
הוגנות ורוח ספורטיבית ודאג לגיבוש
חברתי על-ידי ארגון פעילויות רבות שחרגו מהוראת הטניס כגון טיולים במקומות שונים בארץ ועוד.

ביום 16.10.2008, ב' חוה"מ סוכות, קיפח אלדר את חייו בתאונת דרכים מחרידה. התאונה ארעה כחודש לפני
יום הולדתו ה-44, כאשר אלדר היה בעיצומה של תקופת פריחה ותנופה מקצועית  ואישית.

אלדר היה דמות אהובה ואהודה בקרב כל מי שהכיר אותו או עבד לצידו. אלדר היה מסור למשפחתו, י
 חבריו וחניכיו ומותו הותיר את אוהביו המומים וכואבים. י

אלדר הותיר אחריו הורים, אחות ובן.י

זכרו בלבנו תמיד